פסק-דין בתיק תא"ק 28408-07

זו תביעה כספית ע"ס 45,390.12 ש"ח שהגיש התובע בסדר דין מקוצר ובגין יתרת חוב בחשבון נתבעת 1 ובערבות נתבעים 2 ו 3 . ביום  22.7.07 ניתן כנגד הנתבעת 1 פס"ד בהעדר הגנה,  וכאן נדון עניין הנתבעים 2 ו-3.

טענות הצדדים

לטענת התובע, ביום 25.8.04 פתחה הנתבעת 1 (להלן:"החברה") חשבון דביטורי, הנתבע 4 , בעל החברה והחייב העיקרי, חתם על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום ולכלל חובות החברה, במקביל חתמה גם החברה על חוזה דביטורי כללי. ביום 30.11.05 חתמו הנתבעים 2 ו-3 על כתב ערבות מתחדשת מוגבלת עד לסך של 940,620 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה לשער מט"ח לכלל חובות החברה. לטענת התובע נותרה בחשבון יתרת חובה בגובה סכום התביעה, ומשלא עמדו הנתבעים בהתחייבויותיהם כלפי התובע ולא שילמו את הסכומים כפי שהתחייבו לשלם,הועמד החוב לפירעון.

לטענת הנתבעים 2 ו-3, זוג נשוי, חתמו על ערבות מוגבלת של 130,000 ש"ח בלבד. היינו, בגובה האשראי שהוצג בפניהם כאשראי המאושר לחברה,  במועד חתימת הערבות, ולא קיבלו מהתובע כל ידיעה או הודעה לגבי מצב החשבון. ולמעט הודעה כי במהלך חודש נובמבר 2006 ברח הנתבע 4 מהארץ.

נטען למצג שווא, לפיו החברה עומדת בפירעון חובותיה , לא הוצגה להם,בעת חתימת הערבות , יתרת החוב האמיתית ולא נאמר להם שהתובע מתעתד לתת לחברה אשראי במיליוני ש"ח, ושערבותם תשמש כבטוחה לכלל האשראי. נטען שהערבות ניתנה לחוב עתידי מסוים, ולא לחוב קיים של החברה, כפי שסומן בכתב הערבות, וכאשר הסימונים והשינויים בטופס הודעה לערב יחיד, עולים כדי זיוף. לטענתם, התובע פעל בניגוד לחוק הערבות, באשר התובע לא הודיע לנתבעים על אי עמידת החברה בפירעון חובותיה והגדלת היקפי אשראי, ומעבר לאשראי המאושר, ומעבר לגובה הערבויות שהופקדו, משכך לא יכלו להורות על ביטול ו/או הגבלת הערבות.

ביום 20.3.08 ניתנה החלטה בבקשת הנתבעים 2ו-3 לרשות להגן, ולפיה ניתנה רשות להגן רק לעניין הטענה בדבר שינויים וסימונים שעולים לדרגת זיוף, בהודעה לערב יחיד, שנספחה לכתב הערבות ושחתומה ע"י כל אחד מהנתבעים.

במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים בתיק, העידו מטעם התובע, הפקידה הגב' אסייג אהובה- שהחתימה את הנתבעים על כתב הערבות וההודעות לערבים והגב' אילנה בר צבי-מנהלת הסניף. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 2, ב"כ התובע הודיע כי מסתפק בחקירתה של הנתבעת 3 במסגרת חקירתה בבר"ל.  ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב .

לאחר עיון בחומר שבתיק , הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעה ואלו נימוקי:

הגב' אילנה, מנהלת הסניף הצהירה כי הנתבע 4, פנה לתובע בבקשה להגדלת מסגרת האשראי בחשבון, והודיע כי אחותו וגיסו, הנתבעים, יערבו להגדלת מסגרת האשראי ויבצעו העברה בסך 200,000$ סכום פיקדון, שישמש ביטחון לאשראי הנוסף שיילקח ע"י החברה. ואכן ביום 30.11.05 הגיעו הנתבעים לחתום על כתב הערבות ולפתוח חשבון על שמם לשם הפקדת הכספים שישועבדו לטובת התובע.  נטען, כי הנתבעים חתמו על כתב הערבות לכלל חובות החברה בחשבון שנוהל בבנק , כאשר מדובר בערבות מתחדשת מוגבלת עד לסך של 940,620 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה לשער המט"ח, וזאת לאחר שהוסבר להם מפורשות מהות הערבות ותוכנה, וכי הנתבעים הבינו שהם ערבים לחובות החברה עד לגובה הפיקדון אותו הפקידו וידעו את כל פרטי הערבות.

הגב' אהובה אסייג העידה כי הנתבעים מכרו דירה ואת הכסף הפקידו בפיקדון בחשבון שנפתח על שמם, ושועבד להבטחת הערבות הנתבעת. היא החתימה את הנתבעים על הטפסים, ואישרה כי מסרה את העתקם לנתבעים כשיצאו מהבנק.

הנתבע 2 אישר בחקירתו  כי לא  קרא את הטופס עליו חתם , וכי אם היה יודע שזה מעל המסגרת לא היה חותם ( עמ' 26 לפרוטוקול) טען כי לא מבין את כל הדברים הללו והסבירו לו כי זו פרוצדורה של הבנק , ואת הדברים העיקריים הסבירה לנו. לשאלה אם היה חותם בכל מקרה, השיב "מה פתאום". אך לא נתן הסבר מספק ,מדוע העבירו את כל הכסף אם אכן מדובר בערבות קטנה מן המצוין בכתב הערבות .

גם הנתבעת 3 בחקירתה מיום 8.1.08, טענה כי ערבותה הוגבלה עד לסך של 130,000 ש"ח, ולא כפי הנטען, ואישרה  כי חתמה על הערבות במטרה לשעבד הכספים שהופקדו ושלא קראה בדיוק כל שורה בטפסים החתומים, אך הוסיפה כי הוסכם עם הבנק שמדובר בערבות למסגרת של עד  130,000ש"ח

בהחלטת יום 20.3.08 בבר"ל נקבע "הלכה פסוקה היא , כי אדם החותם על מסמך חזקה עליו שיודע את תוכנו ,  ולא ראיתי שנסתרה ולו לכאורה , מן הדיון עולה שהנתבעת 3 ידעה את מהות המסמכים עליהם היא חותמת , וחתמה מתוך מודעות לערוב לחובות החברה בקשר לאשראי שניתן לה ע "י הבנק. הנתבעת 3 לא סיפקה הסבר מספק מדוע הפקידה לחשבון החברה , ושיעבדה סכום הגבוה פי   7מגובה הערבות , כאשר היא נדרשה לערוב רק לסכום של 130,000 ש "ח . בהקשר זה אני מקבל טענת ב "כ הבנק כי שיעבוד הכספים תואם את גובה הערבות לה ערבו הנתבעים ".

בהודעה לערב , לנתבע 2, בעותק שצורף על ידי התובע לתביעתו, צויין  v ברובריקה המציינת כי הערבות הינה לחוב קיים , בנוסף להתחייבויות  עתידיות כאמור לעיל,סעיף א.4 . בעותק אותה הודעה שצירף הנתבע 2, לא מופיע אותו V והרובריקה ריקה. בהודעה לערבה, הנתבעת 3, בעותק שצורף על ידי התובע לתביעתו צוייןV באותה רובריקה דלעיל ובעותק ההודעה שבידי הנתבעת אינו מופיע. בנוסף סומן  בהודעה לנתבעת זו V ברובריקה נוספת בסעיף א.5 בטופס, ולפיו החייב עומד בפרעון החוב הקיים, בעותק שצורף על ידי הנתבעת לא מופיע V גם בסעיף זה והרובריקה נותרה ריקה.

להבדיל מהוספת חותמת  וחתימת מורשה חתימה בבנק שנעשית בדיעבד, כפי שככל הנראה נעשה כאן, וניתן לכך הסבר סביר. לעניין השוני המצויין לעיל כתוכן ההודעות לערב, בסימוני ה-V שצויינו, לא ראיתי בדיון הסבר מניח את הדעת מבחינת התובע, המבקש להסתמך על הודעות אלו, בהעדר הסבר מספק בעניין מטעם התובע, וכאשר הנטל בעניין עליו, באשר לתוכן ההודעה, אין אלה לקבוע שההודעות התקיפות  והמחייבות לגבי שני הנתבעים הינן אותן הודעות שצורפו כנספח ג' ו ד' ' לסיכומיהם ובהן מסומן V רק ברובריקות שבסעיף א.1 וא.3. לגבי יתר הרובריקות שאינן מסומנות באותו סעיף א' להודעה יש לראותן כבלתי רלוונטיות, ונוכח האמור בתחתית טופס ההודעה לעניין ההוראות לסימון V ובכפוף לכלל תוכן המסמך לרבות כתב הערבות הבסיסי. המשמעות והנגזר מכך שלצורך הכרעה כאן, אין להסתמך על הטפסים שצרף התובע, אלא על הטפסים שצרפו הנתבעים. איני רואה מקום לקבוע שהתובע זייף את הטפסים שצרף לתביעתו, ייתכן ומדובר בהשלמה מאוחרת לחתימת הצדדים על הטופס, השלמה שלהבדיל מהוספת חותמת מורשה מהווה חלק מן התוכן ואין לקבל שתיעשה בדיעבד.  לטעמי יש ליתן נפקות  להודעות ותוכנן כנספחות לכתב הערבות הבסיסי, ואולם כאמור רק לאותן הודעות שצרפו הנתבעים. מכאן ברי שקיים  פגם בטפסי ההודעה, והשאלה מה נפקותו?

 מן הפסיקה  שצרפו הצדדים לעניין פגמים וחוסר בהירות , שנפלו בהודעה לערב יחיד,  לפי התקנות בעניין, עולה שבית המשפט הכיר בתוקף הערבות חרף הפגמים שנפלו בטופס ההודעה ובהינתן שעל פי מכלול הראיות, בית המשפט שוכנע באותם מקרים, שהערבים היו מודעים לסכום הערבות, מהותה ,מטרתה ולגובה חובות הנערב למועד הערבות.

במקרה שלפניי כבר קבעתי  בשלב הבר"ל, שיש לדחות את הטענה שהערבות הוגבלה לסך של 130,000 ש"ח , או לסכום אחר הנמוך מסכום הערבות לפי כתב הערבות הבסיסי, ראה עמוד 11 שורות 15-25 להחלטה מיום 20.3.08. לא ראיתי מקום לשנות קביעה זו , ולקבוע שנוכח תוכן ההודעות שצורפו על ידי הנתבעים, ונקבע שהן תקיפות לענייננו ,שיש ממש בטענה לעניין גובה הערבות.

עדיין עולה השאלה, שמא על סמך הגילוי החסר בהודעות ,שנקבעו כתקיפות לענייננו, ובהתחשב בדיון ובהוראות סעיף 22 ו-23 לחוק הערבות,  יכולים הנתבעים לטעון לפקיעת הערבות, בשל העדר גילוי פרטים נדרשים ו/או מהותיים בנסיבות העניין.

מטופס הגילוי עולה שנמסר לנתבעים שלחברה מסגרת משיכת יתר, למועד חתימת הערבות  בסך של 130,000 ש"ח בצירוף ריבית שצויינה וכן לחייב מסגרות נוספות - ערבויות בנקאיות ועמלת הקצאת אשראי , על כך לא יכולה להיות מחלוקת שכן הדברים צויינו בטפסים שנקבעו כתקפים.